ד"ר איתן קורף לוי אשכול 163, קריית אונו


  טלפון : 03-535-5532

דום נשימה בשינה או (sleep apnea (SE זוהי הפרעת שינה נפוצה שבה בזמן שינה יש נשימה שטחית או הפסקת נשימה אחת או יותר.

דום נשימה בשינה או הפסקות בנשימה יכולות להמשך ממספר שניות עד מספר דקות ומ5 עד 30 ויותר פעמים בשעה. לאחר כל הפסקת נשימה יש נחירה חזקה או שאיפת אוויר רועשת (מעין רעב לאוויר) כשאחריה הנשימה חוזרת להיות נשימה רגילה.

דום נשימה בשינה מהווה מצב כרוני אשר מפריע לשינה תקינה. הפסקות נשימה או נשימות שטחיות גורמות בדרך כלל למעבר משינה עמוקה לשינה שטחית. מעברים אלה מפחיתים מאיכות השינה ולכן גורמים לעייפות מוגברת במהלך היום ומהווים את אחת הסיבות העיקריות להירדמויות מרובות במשך היום.

דום נשימה בשינה זהו מצב שבדרך כלל קשה לאבחון בבדיקות רגילות, לא ניתן לאבחון בבדיקות דם ולכן אנשים עם דום נשימה בשינה לרוב אינם מאובחנים.
רוב האנשים עם דום נשימה בשינה גם אינם מודעים לבעיה כי היא מופיעה רק בזמן שינה ולכן האדם הראשון לאבחון המצב הינו בן\בת זוג או שותף למיטה.

לדום נשימה בשינה יש 3 סוגים:

  1. הסוג החסימתי
  2. הסוג המרכזי
  3. הסוג המשולב

 

הסוג הנפוץ ביותר של דום נשימה בשינה היינו הסוג החסימתי obstructive sleep apnea = OSA. הסיבה למצב זה הינה חסימת מעבר אוויר בזמן שינה כאשר קיים מאמץ נשימתי להכנסת אוויר.
בזמן נשימה במקרה של OSA האוויר שנשאב בניסיון לעבור חסימה יוצר צליל חזק של נחירה או השתנקות.

דום נשימה בשינה

סיבות להופעת דום נשימה בשינה:

כשאדם ער שרירי הפה הלשון והלוע פתוחים ומחזיקים מעבר אויר פתוח כדי שנוכל לנשום בקלות. בזמן השינה שרירים אלה רפויים יותר אך עדיין חזקים מספיק כדי לא להפריע למעבר תקין של אויר לריאותינו.

לעומת זאת במצב של OSA מעבר האוויר תקין נחסם או נעשה צר מאוד מכיון ש:

1.שרירי לשון ולוע רפויים יתר על המידה.

2.לשון ושקדים מוגדלים בפתח קנה הנשימה.

3.אצל אדם בעודף משקל רקמת שומן עודפת יכולה לחסום את הדפנות של קנה הנשימה, ובכך להקשות על מעבר אויר.

4.צורת פה וצוואר (אנטומיה) יכולים ליצור מעברי אויר צרים יותר מהמקובל בגרון וקנה הנשימה.

5.עם ההתקדמות בגיל, המוח נותן פקודות חלשות יותר לשרירי הלשון והגרון להישאר בכיווץ מסוים בזמן השינה. מצב זה יכול להביא להצרות או חסימה של מעבר אויר לריאות.

מעבר מופחת של אויר לריאות בעקבות חסימה חלקית או מלאה בזמן השינה יכול לגרום לירידה בכמות החמצן בדם. אם רמת החמצן בדם יורדת לרמות מסוכנות, המוח נותן פקודה להתעורר,זה גורם לכיווץ שרירי הלשון והלוע ולפתוח שוב פתח למעבר אויר לקנה הנשימה. כל התהליך הזה מתחיל עם נחירה חזקה או צליל של מחנק ונשימה רגילה בהמשך.

ירידות תכופות ברמת החמצן בדם גורמת לירידה באיכות השינה, מעודדות שיחורר הורמוני סטרס ,אשר בתורם גורמים לעליית קצב לב ומגבירים סיכוי ללחץ דם גבוה, התקף לב, שבץ ואי סדירויות בקצב התכווצויות הלב.

הורמוני סטרס מעלים סיכוי להופעת אי ספיקת לב או מחמירים אותה אם היא כבר קיימת.

נוסף על כך חוסר טיפול ב-OSA יכול להביא לניצול לא נכון של אנרגיה ע”י הגוף וזה גורם להשמנת יתר וסוכרת או מחמיר את המצב.

מי בסיכון ל- OSA

  • למיליוני אמריקאים יש OSA ויותר מחצי מהם הם בעלי משקל עודף.
  • OSA נפוץ יותר בגברים והשכיחות עולה עם הגיל.
  • נשים נוטות לפתח OSA בעיקר בהריון או בגיל הבלות.
  • לאנשים עם מעברי אויר קטנים באף ,פה או בגרון יש נטייה גדולה יותר ל-OSA.
  • המעברים יכולים להיות קטנים עקב מבנה אנטומי או מצביים רפואיים שונים, כמו אלרגיות.
  • אצל ילדים קטנים, שקדים יכולים להתנפח ולהקטין מאוד את מעברי האוויר שגם כך הם קטנים ועל ידי כך להגדיל סיכוי ל-OSA .גם משקל יתר של ילדים מעמיד אותם בסיכון יתר ל-OSA.
  • ליותר מחצי האנשים בעלי OSA יש גם יתר לחץ דם.
  • להופעת -OSA יש גם קשר הדוק לעישון וסוכרת. OSA גם מהווה אחד הגורמים לשבץ ולאי ספיקת לב.

 

סימנים וסימפטומים עיקריים ל-OSA

 

-אחד הסימנים הנפוצים ביותר של OSA הוא נחירות חזקות ומתמשכות לאורך זמן. לפעמים יכולות להיות הפסקות בנחירות אשר בדרך כלל מלוות בקולות של שאיפת אוויר חזקה או השתנקות.

  • הנחירות קולניות ביותר קורות בזמן שינה על הגב ויכולות להיות שקטים יותר בשכיבה על הצד.
  • הנחירות לא חייבות להופיע כל לילה , אך עם הזמן ,גם כמות הנחירות וגם הקולות של הנחירות מתחזקים.
  • אדם שסובל מ- OSA לא יכול להרגיש בשנתו מתי הנחירות או ההשתנקויות קורות, הוא לא מודע לבעיות או לעצירות הנשימה ממנה הוא סובל ולא יכול לשפוט את חומרת המצב.

 

  • כמעט לכל אחד שנוחר יש דום נשימה בשינה. מצב זה גורם למלחמה מתמדת עם הרדמות ושינה בזמן ערות בעבודה, בבית ובנהיגה וזה מהווה סימן נוסף ל-OSA. אדם יכול למצוא את עצמו נרדם כל הזמן, בכל רגע שקט ביום, ברגע שהוא מתיישב לשנייה וברגע שהוא לא פעיל.

סימנים וסימפטומים נוספים יכולים לכלול:

כאבי ראש בבקרים, בעיות בזיכרון או בלמידה, חוסר יכולת להתרכז, עצבנות, דיכאון או שינויי מצבי רוח דחופים. כמו כן יכולים להופיע השתנת לילה וגרון יבש בהתעוררות.
אצל ילדים עם OSA יכולה להופיע היפראקטיביות, ירידה בהישגים בלימודים, כעסים או התנהגות עוינת.
ילדים עם OSA סובלים גם מהירדמויות בתנוחות מוזרות, הרטבות לילה ונשימת פה במקום נשימת אף בזמן ערות.

אבחון של OSA

כדי לאבחן OSA רופאים מסתמכים על היסטוריה רפואית ומשפחתית, בדיקה גופנית ובדיקה במעבדת שינה.
בדרך כלל רופא המשפחה בודק בהתחלה סימפטומים של OSA ,ועל סמך הבדיקה והשיחה מחליט האם להפנות את המטופל למעבדת שינה ולרופא שמטפל ב-OSA.
כל רופא יכול להיות רופא שמאבחן ומטפל ב-OSA (לא רק רופאי משפחה) אלא גם רופא שיניים, רופא ריאות, אף אוזן גרון, נירולוג וכו’.

 

1. היסטוריה רפואית ומשפחתית

הרופא שלך ישאל אותך ואת משפחתך שאלות לגבי איכות והרגלי שינה שלך ואת תפקודך במשך היום.
אם את\ה רוצה לעזור לרופא שלך לא לשכוח פרטיים מסוימים, מומלץ לנהל יומן שינה במשך שבוע-שבועיים בו תרשום כמה שעות ישנת בלילה, איך ישנת בלילה, איך קמת, מה הרגשת ואיך מתנהל יומך מבחינת ערנות/ישנוניות, האם יש לך כוחות או אין.

הרופא שלך גם ירצה לדעת האם את\ה נוחר\ת בלילה ואם כן באיזו עצמה, האם את/ה משמיע/ה צלילי השתנקות או החנקות בלילה, האם את\ה מתעורר מזה וכמה פעמיים בלילה זה קורה.

מידע זה נימסר בדרך כלל מאדם קרוב אשר ישן אתך בבית ,כיוון שהסובל עצמו אינו מודע לדברים שקורים לו בשנתו.
שתפ/י את הרופא שלך האם מישהו במשפחתך סובל או אובחן כבעל OSA או סובל מסימנים דומים, וזאת מכיון שהרבה אנשים אינם מודעים לקיום סימנים אלה ולכן אינם מאובחנים כבעלי OSA.

2. בדיקה גופנית

הרופא צריך לבדוק את הפה, האף והגרון למציאת רקמה מוגדלת או רקמה עודפת.
אצל מבוגרים עם OSA ניתן לראות לפעמיים ענבל או חך רך מוגדלים וחוסמים מעבר אוויר (ענבל זוהי רקמה רכה שתלויה במרכז החלק האחורי של לוע וחיך רך שמהווים גג הפה בחלק האחורי של הגרון).
אצל ילדים בדרך כלל בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית זה כל מה שצריך לאבחון OSA.

3. בדיקת שינה

בדיקת שינה במעבדת שינה היינה הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחנת דום נשימה בשינה.
בדיקה זאת מאבחנת:

*פעילות מוחית

*תנועות עיניים ופעילות שרירים נוספים

*נשימות, קצב לב ולחץ דם בזמן שינה

*כמות האוויר הנכנסת ויוצאת מתוך הריאות בזמן השינה

*כמות החמצן בדם

 

בדיקת שינה אינה בדיקה כואבת. את/ה הולכ/ת לישון כרגיל רק עם מספר חיישנים שמחוברים למקומות שונים בגוף (ראש, פנים, חזה, גפיים ואצבע). צוות מעבדת השינה נעזר בחיישנים אלה לבדיקת כל הפרמטרים בזמן שניתן.
מומחה לשינה יבדוק את תוצאות הבדיקה ויחליט האם את/ה סובל/ת מדום נשימתי בשינה ומה חומרתו. על סמך תוצאות גם יתאימו לך את הטיפול המתאים ביותר.

לפעמיים לאחר תוצאות ראשונות של בדיקת השינה הרופא/ה יכול/ה להחליט על בדיקת שינה מפוצלת כאשר בחצי הראשון של הלילה את/ה ישן/ה מחובר לחיישנים שינה רגילה ובחצי השני של אותו לילה את\ה ישן\ה עם מכשיר CPAP (מכשיר אשר מזרים חמצן בלחץ לתוך האף) כדי להתאים את פעילותו לצרכיך וכדי לקבל את התוצאות הכי טובות בשבילך.

לפעמיים מכל מיני סיבות ניתן לבצע בדיקת שינה בבית ע”י מוניטור נייד.

 

מוניטור נייד בודק:
*כמות חמצן בדם
*את כמות האוויר העוברת דרך אפך בזמן השינה
*קצב לב
*תנועות החזה על מנת לבדוק האם את\ה עושה מאמצים כדי להמשיך לנשום.

מומחה לשינה יכול להשתמש בתוצאות אלה גם כדי לעשות אבחנה ראשונית לנוכחות דום נשימה בשינה וגם כדי להמליץ לך לעבור בדיקת שינה במעבדת שינה אם יש צורך בתוצאות מדויקות יותר.

טיפול בדום נשימה בשינה

טיפול בדום נשימה בשינה מתבצע במספר רבדים:
*שינוי אורך חיים וסביבת החיים.
*התקנים אוראלים שונים (סדים שמוכנסים לתוך הפה)
*עוזרי נשימה שונים
*ניתוחים כירורגיים
תרופות בדר”כ אינן עוזרות למצבי דום נשימה בשינה.

 

מטרת הטיפול היינה:

שיקום נשימה תקינה בזמן שינה וביטול סימפטומים של דום נשימה בשינה כמו:

  • נחירות, השתנקויות ובעיקר ישנוניות והרדמות במהלך היום.
  • כמו כן הטיפול משפר בעיות רפואיות שקשורות לדום נשימה בשינה כמו לחץ דם גבוה, מוריד סיכויים למחלות לב, שבץ וסוכרת.
  • אם את\ה חושב\ת שיש לך דום נשימה בשינה את\ה חייב\ת לגשת לרופא שלך או למומחה בתחום כדי להתאים לך את הטיפול הטוב ביותר.

לפעמים שינוי סביבתי ושינוי באורך החיים בלבד יכול לרפא מקרי דום נשימה קלים.

דרך נוספת שקיימת היינה שימוש בהתקנים (סדים) אוראלים שונים. לפי מחקרים אחרונים שימוש בהתקנים אורליים הם הטיפול המומלץ ביותר בדום נשימה בשינה עקב פשטותם, נגישותם, קלות תפעולם, עלותם ואי הפרעתם לאורך חיים תקין.
הסדים הללו קטנים, קלים להרכבה,לא משפיעים על איכות החיים ולא גורמים לנזקים. הסדים מורכבים בפה רק בלילה.

במקרים קשים אנשים שסובלים מדום נשימה בשינה נזקקים למכשירים עוזרי נשימה כמו CPAP או פתרונות כירורגים שונים.

לפעמיים ישנוניות והרדמות במהלך היום נובעים פשוט ממחסור בשעות שינה (מבוגרים זקוקים בדר”כ ל 7-8 שעות שינה וילדים או מתבגרים זקוקים ליותר).
אם בן אדם ישן מספיק שעות ומקבל טיפול אך הבעיה OSA לא נעלמת, חייבים לשקול שיטת טיפול אחרת כדי למצוא פתרון נכון לבעיית נשימה בשינה.

שינויים באורך חיים

אם יש לכם SA בצורה קלה,לפעמיים שינויים קלים באורך החיים או בהרגלים יכולים לפתור את הבעיה.

השינויים הם:

  • הימנע ממשקאות חריפים ותרופות אשר גורמות לישנוניות, מכיוון שהם מקשים על הגרון שלך להישאר פתוח בזמן שאתם ישנים.
  • אם משקלך הוא מעל התקן יש צורך להוריד במשקל ,אפילו מעט ושינוי זה יכול לשפר את הסימפטומים.
  • השתדל לישון על הצד יותר מאשר על הגב ,זה יעזור לך לשמור על הגרון פתוח.
  • ניתן להיעזר בכריות מיוחדות שעוזרות לישון על הצד.
  • שמור על מעברי אויר באפך פתוחים במשך הלילה, היעזר בטיפות אף או בתרופות אנטי אלרגניות אם צריך.
  • הפסקת עישון מאוד עוזרת להקלה בסימפטומים.

התקנים אורלים

התקנים אורליים עוזרים לאנשים עם SA קלה עד בינונית וגם למקרים בהם אדם נוחר בחוזקה אך ללא SA.
נכון להיום התקנים אוראליים מהווים טיפול ראשוני ב-SA ,הם פשוטים לשימוש, עלותם סבירה, הם לא מפריעים לאורך חיים תקין ולא מפריעים בשינה.
הם קלים, קטנים וניתנים לשימוש גם בבית וגם מחוץ לו.
ישנו מגוון גדול של מכשירים אורליים יש להתייעץ עם רופא לגביהם.

עזרים נשימתיים

CPAP (Continuous Positive Airway Pressure זהו הטיפול הנפוץ ביותר במקרים בינוניים עד קשיים של SA במבוגרים. CPAP מורכב ממסכה שמכסה את האף והפה או רק את האף וממכונה שמזרימה זרם עדין של אויר לתוך הגרון.
לחץ האוויר מותאם למצב שהוא משאיר את פתחי האויר פתוחים ומונע מהם להצר או להיסגר בזמן השינה. טיפול ב-SA עוזר להפסיק נחירות אך זה אינו מעיד על ריפוי מ-SA או סיבה להפסקת שימוש ב-SPAP.
הפסקת שימוש ב-SPAP ללא אישור רופא יכולה להחזיר את המצב לקדמותו.

SPAP גורם בדר”כ למ”ס תופעות לוואי כמו:

*אף יבש או נוקשה
*עור פנים מגורה
*פה יבש
*כאב ראש
אם מכשיר ה- SPAP אינו מותאם כראוי לפנים ,אז השימוש בו יכול לגרום לקשיים בהלבשת המסיכה ו\או גזים בקיבה.
אם יש לך תופעות לוואי שמפריעות לך, התייעץ\י עם הרופא המטפל ב-SA, יחד עם הצוות שלו ועם הטכנאי שהכין את המכשיר.
יחד איתם ניתן להקטין את המכשיר או להפסיק את תופעות הלוואי ע”י התאמת המכשיר לצרכיך, התאמת המסיכה לפנים,או תוספת לחות לאוויר המוזרם.
צריך לשקול שימוש בתכשירים שונים להקלה על אף יבש או מנוזל.
ישנם מ”ס סוגים של מסכות בהתייעצות עם טכנאי ניתן לבחור את הסוג המתאים לך.
אנשים עם סימפטומים קשים של SA חשים הקלה רבה עם תחילת השימוש ב-SPAP.

טיפול כירורגי

טיפול כירורגי מתאים לחלק מאנשים. קיימים מספר סוגים של טיפולים כירורגיים. בחירתם ודרך פעולתם תלויים בסיבה לדום נשימה בשינה.
מטרה עיקרית של טיפול כירורגי היינה להרחיב מעברי אוויר וזה נעשה בדרך כלל על ידי כיווץ, הקשחה או הסרת רקמה עודפת ממעברי אוויר בפה ובצוואר.
חלק מטיפולים כירורגיים נעשים במרפאת הרופא וחלקם בבית חולים, חלקם נעשים בהרדמה מקומית וחלקם בהרדמה כללית, לחלקם יש התאוששות מהירה וחלקם דורשים התאוששות ממושכת. כל זה תלוי בגורם לOSA, בחומרת הסימפטומים ובמצב בריאות כללית של המטופל.

 

חיים עם דום נשימה בשינה

OSA יכולה לגרום למצבים קשים מאוד אך טיפול נכון ומילוי המלצות/הוראות הרופא יכולים לשפר בהרבה את איכות החיים.
טיפול נכון יכול גם לשפר את מצב השינה בלילה וגם את מצב הערות ביום. טיפול נכון גם מוריד סיכויים למחלות שונות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, שבץ מוחי ואחרות.
שיפור בסימפטומים של אדם עצמו משפר לו את הבריאות כללית, משפר לו את איכות החיים ואת איכות החיים של כל משפחתו.
אדם עם OSA חייב להיות בקשר תמידי עם הרופא שלו, לעדכן אותו בכל שינוי, בכל תגובת גוף (גם טובה וגם רעה) ולדווח לו האם קיימות תופעות לוואי שדורשות התייחסות.
הקשר עם הרופא חשוב במיוחד אם יש לך מכשיר CPAP. מכשיר זה דורש לפעמים התאמות מרובות לפני שמגיעים להתאמה מלאה.
נסו לא להשמין כי תוספת משקל מחמירה OSA ודורשת התאמה מחודשת של CPAP.
עד שמצב הOSA לא נמצא בשליטה מלאה וקיים סיכוי להירדמויות באמצע היום עקב שינה לא טובה יש להיזהר מנהיגה ותפעול מכשירים מסוכנים עקב חשש לפגיעה בזולת.
גם סדים אורליים מחייבים בדיקות תקופתיות לשמירה על מצב תקין של ההתקן ושל התאמתו.

שתף עכשיו
Show Buttons
Hide Buttons